רוברט ריד בן ה-60 הוא אב-בית בבית בספר היסודי "פרמינגטון" בטנסי ארה"ב מזה זמן-רב.
הוא עובד ללא לאות ועושה כמיטב יכולתו כדי להבטיח שעבודתו תבוצע על הצד הטוב ביותר לטובת תלמידי בית הספר, אותם הוא אוהב מאוד ונמצא בקשרי ידידות קרובים.
למרבה הצער, המשכורת שלו לא מספיקה לו כדי לכלכל את בני ביתו בכבוד והיה ידוע לכל שהוא כל הזמן מחפש משרות נוספות ברחבי בית-הספר ומחוצה לו לאחר שסיים את עבודתו בבית הספר.
עם זאת, היה דבר אחד שחלק גדול מעמיתיו לעבודה וגם תלמידי בית-הספר לא ידעו על ריד, לא היה לו רכב.
למעשה, ריד בן ה -60 נסע בכל יום בשלושה אוטובוסים והלך שני קילומטרים ברגל רק כדי להגיע לבית הספר בזמן בכל יום, וכמובן שעשה את אותה דרך חזרה על-מנת לשוב לביתו בסיום יום העבודה.
הוא לעולם לא הספיק להגיע לביתו לפני השעה 20:00 בערב.
חלק מעמיתיו לעבודה ידעו על מאבקי הנסיעות של רוברט, חלקם אף הסיעו אותו לתחנת האוטובוס אחרי בית הספר כל כמה ימים, בעוד שאחרים נתנו לו כסף לארוחות הצהריים שלו.
אב-הבית קיווה לפתוח עסק בחצר האחורית כדי להגדיל מעט את הכנסותיו, אם כי זה היה בלתי אפשרי ללא משאית או כלי רכב גדול אחר.
ואז, יום אחד, החליטו חבריו לעבודה לקחת את נדיבותם צעד אחד קדימה.
הם ישבו וחשבו יחד כיצד יוכלו לעשות משהו בעל משמעות גדולה יותר כדי לסייע לרוברט והחליטו לתרום ולגייס כספים ובאלו קנו לו טנדר חדש!
כפי שאפשר לדמיין, רוברט נותר המום מההפתעה שעשו לו עמיתיו לעבודה.
למעשה, הוא היה כל כך המום שהוא נפל על ברכיו ופרץ בבכי ולא ידע כלל איך להודות להם.
זה בדיוק הסוג הזה של הסיפורים שמחזירים את אמוננו באנושות, ואנו שמחים שרוברט זכה לתגמול ולהכרת תודה על מאמציו הבלתי נגמרים עבור התלמידים.
שתפו אם הסיפור העלה חיוך על פניכם היום!
