אמא צעירה לשני ילדים העלתה לפייסבוק פוסט, היא לא תיארה לעצמה כמה ויראלי הוא יהיה לאחר שסחף מאות אלפי תגובות מגולשים.
היא בסה"כ רצתה לפרוק את התיסכול שלה ומה שקרה בפועל הוא שעוד עשרות אלפי נשים הזדהו איתה ושיתפו את הפוסט שלה מעל 90,000 אנשים!
הפוסט זכה, נכון לכתיבת שורות אלו, ל-33 אלף לייקים ו-30 אלף תגובות ו-90 אלף שיתופים,כאמור.
וכך היא כתבה:
כולם חושבים שלהיות אמא במשרה מלאה בבית זה קל.
– שיש לנו מזל שאנחנו לא צריכות לעבוד.
– שאנחנו עצלניות.
– שזו לא עבודה "אמיתית" ולכן אין לנו על מה להתלונן.
אבל האמת היא, זה פאקינג בודד ומכניס להלם!
אינך יכולה לעשות שום דבר בעצמך כמו ללכת לשירותים, ליהנות מכוס קפה, לקרוא, למען השם אי אפשר אפילו לנקות את החרא מהמכנסיים בפעם השלישית ביום מבלי שמישהו יבכה או יצרח כשהוא מחבק את הרגל שלך.
אין הפסקות אלא אם כן הם ישנים וגם אז את משתמשת בזמן הזה כדי לנקות.
את נאבקת למצוא דרכים לבדר מישהו במשך 12 שעות ביממה בכל יום.
את לובשת את אותם בגדים שיש להם ריח של זיעה ודמעות במשך כמה ימים בכל פעם, מכיוון שהם כבר מוכתמים ואין טעם להרוס עוד בגדים.
את שוכחת מה זה אומר או מרגיש להיות אינדיבידואל, כי כל קיומך סובב עכשיו סביב הילד.
את מסתכלת על אמהות עובדות ומקנאה, כי הלוואי והיה יכול להיות לך תירוץ לנהל שיחה בוגרת מבלי שיפריעו.
את נועלת את עצמך בחדר האמבטיה וצורחת למגבת תוך כדי בכי כי את צריכה שנייה לנשום, כל זאת בזמן שילד דופק על הדלת כדי להיכנס.
תחשבו על זה, לרובנו אין אפילו את המותרות לבכות ולהיות מתוסכלות בשלווה, וכשאנחנו מתפרקות אנשים מפקפקים בזה ואומרים "על מה יש לך לבכות זכית לשבת כל היום בבית".
הייתי אחד האנשים האלה ששפטו את האמהות הללו אבל עכשיו אני מבינה את זה, האנשים שאמרו שהם יהיו שם כדי לעזור נעלמו כולם, ואת נשארת עם תחושת הכישלון הזו.
הבית שלי לא נקי, אני לא מנקה, הכלים לא נשטפים, צרחתי כבר היום, בכיתי והרגשתי אשמה נוראית שהילד שלי היה ליד לחזות בזה.
אבל אני לבד ואני בודדה
תבדקו מה עם החברות שלכן שהן אמהות בבית.. אנחנו לא בסדר!
