לפעמים החיים מובילים אותנו לנתיב שלא יכלנו לדמיין אפילו בחלומות הפרועים ביותר שלנו.
זה הלקח שרבים לומדים מסיפורה של ליז, אחות ביה"ח שטיפלה בתינוקת שהייתה בבית החולים במשך חמישה חודשים, לאחר שנלקח מאמה הביולוגית.
ליז ראתה לראשונה את עיניה הכחולות הבהירות של ג'יזל כאשר היא טופלה בבית החולים.
לילדה הצעירה היו תסמיני גמילה בילודים, מצב הנוצר לאחר הלידה בעקבות שימושים של האם בחומרים מסוכנים במהלך ההיריון.
ליז, אשר ניהלה את אגף הילדים, הייתה בדרכה למעלית כאשר הבחינה בילדה מדהימה בת 8 חודשים עם עיניים כחולות ושיער חום ובאותו רגע פשוט הוקסמה.
"מי זאת המלאך היפה הזה?" היא נזכרת כששאלה את האחות שהובילה את הילדה במסדרון, "קוראים לה ג'יזל", ענתה האחות.
המדינה הסירה את ג'יזל מטיפול אמה כשהייתה בת 3 חודשים והעבירה אותה ליחידת טיפול נמרץ בילדים בבית החולים לילדים מכיוון שהריאות שלה נזקקו לטיפול מיוחד.
התינוקת גם פיתחה סלידה לאכילה דרך הפה, מה שגרם לה לסרב לאכול ולהיות רזה נורא.
נעזרו בצינור גסטרונומי מיוחד כדי להאכיל אותה , ולמרות שמצבה החל להשתפר, עדיין הייתה במצב לא פשוט בכלל .
"בית החולים סיפק טיפול מצוין, אבל היא מעולם לא הייתה מחוצה לו" הוסיפה ליז.
ג'יזל הייתה זקוקה למשפחת אומנה , בחמשת החודשים בהם שהתה בבית החולים, אבל אף מבקר אחד לא עצר במקום כדי לראות את התינוקת.
ליז מספרת שהיא הייתה במכוניתה בדרך הביתה כשהחליטה לעצמה "אני הולכת להיות אמא של 'גיזל', אני אגדל ואטפח את הילדה הזו".
ליז תמיד רצתה להיות אמא, אבל מסלול חייה לא מצא את הדרך להורות עדיין.
ליז אמרה כי אמה הייתה זו שהעניקה לה את ההשראה המקצועית לטיפול בילדים "אמא שלי הייתה אחות לילדים שתמיד הציבה את האחרים במקום הראשון".
"לאחר שאמא שלי נכנעה למחלה, החלטתי שאני רוצה להיות אחות" נזכרת ליז.
כשהייתה בת 19 בלבד כשהחליטה לכבד את זיכרון אמה ע"י הקדשת חייה לתרומה לזולת.
כשהגיעה ליז לשנות ה-40 לחייה תהתה מתי יחלו חיי המשפחה שלה, היא תמיד חשבה שתתחתן בשנות העשרים ותביא הרבה ילדים כמו במשפחה שגדלה בעצמה.
היא החלה להרגיש לחץ ורצון למשפחה ובכך החליטה לנסות להיכנס להריון בכוחות עצמה אך לצערה הרב גילתה שעקב בעיה רפואית היא לא תוכל לעשות הפריה חוץ גופית.
"מעולה לא דמיינתי שלהפוך לאמא יהיה אתגר כל כך גדול" אמרה ליז
"זה רצון פנימי גדול של כל אישה, תמיד אפשר לנסות להדחיק ולמלא את החיים בהסחות דעת אבל הרצון להיות אמא אף פעם לא נעלם", הוסיפה.
"מאז הרגע שפגשתי את ג'יזל, היה משהו בעיניה הכחולות שמשך את תשומת ליבי, הרגשתי שאני צריכה לאהוב את הילדה הזו ולשמור עליה" אמרה.
ליז הגישה בקשה לאמץ את התינוקת, וכשהמתינה לתשובה רשמית ביקרה אותה כל יום אחרי העבודה, היא ישבה שעות ליד מיטתה של גי'זל.
שלושה שבועות לאחר מכן, ליז קיבלה סוף סוף את הבשורה לה חיכתה- האימוץ של ג'יזל אושר
כעת השתיים חיות את חייהן המשותפים יחד ואין מאושרות מהן שזכו אחת בשנייה.
וכמה אמיץ המעשה של ליז האחות שהחליטה לתת לתינוקת שאינה מכירה חיים טובים יותר.
אנחנו צריכים יותר אנשים כמו ליז בעולמנו, כמה מרגשת ומדהימה האחות שהחליטה להקדיש את כל חייה לעזור לזולת.
