החיים הפכפכים, ברגע אחד אנו יכולים להיות בריאים לחלוטין ורגע אחרי עלולים למצוא את עצמנו במיטת בית החולים.
את השיעור הזה למדה על בשרה קרטישה, בת 31, אם גאה לשני ילדים, כאשר יום אחד חייה נעצרו ללא התראה מוקדמת או סימנים מקדמים.
ביום הגורלי, קרטישה חשה לא בטוב וחוותה קשיים בדיבור ובעקבות זאת תחושת חרדה מוגברת. היא הרגישה באותו הרגע שמשהו לא בסדר.
עקב ההבנה כי לא הכל כשורה, נסעה קרטישה לבית החולים ושם התחילה לחוות התקפים.
ימים ספורים לאחר מכן נכנסה קרטישה למצב של תרדמת, אמה של הצעירה הייתה חסרת אונים וסיפרה כי המצב הגופני של הבת שלה התדרדר ממש מול העיניים שלה.
באותו הזמן אף אחד לא ידע, אך מסתבר שקרטישה נאבקה במחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי, Autoimmune disease), מחלה הנגרמת מתגובה מוטעית של מערכת החיסון אשר משפיעה על תפקוד המוח.
בזמן שהיא בתרדמת, חוותה קרטישה כ-20 התקפים בכל יום!
המצב העגום גרם לרופאים להציע למשפחה לנתק את המכשירים מחשש שקרטישה נמצאת במצב של מוות מוחי.
למרות עצתם של הרופאים, האמא לא הסכימה בשום אופן לוותר על הבת שלה.
היא הרגישה שלבת שלה מגיע הסיכוי להינצל, ולכן העבירה אותה למרכז הרפואי וקסנר באוהיו ארה"ב, שם הייתה בתרדמת ארבעה חודשים נוספים.
מצבה היה רע ושיפור לא נראה באופק, לא היה ניתן להבטיח שקיים כלל סיכוי שהיא תחזור להכרה.
הרופאים המסורים במרכז לא ויתרו על קרטישה, כנגד כל הסיכויים ולהפתעת כולם – לאחר שבעה חודשים של תרדמת – קרטישה התעוררה!
ד״ר מיינלי, עוזרת פרופסור לנוירולוגיה ומנהלת מעבדת האולטרסאונד הנוירו וסקולרית, מציינת שהסיפור של קרטישה הוא סיפור של תקווה ורק מוכיח שטיפול צמוד, מתמשך וקפדני, יכול לשפר תוצאות בקרב חולים ולהציל חיים, גם אם נראה שסיכויי ההחלמה הם אפסיים.
לאחר ההתעוררות המפתיעה, קרטישה עברה שיקום פיזי ותקשורתי, במטרה לעזור לה לחזור לתפקוד מלא.
היא עדיין מגיעה לטיפול שבועי אצל נוירולוג, אך היא כבר עצמאית ומתפקדת לבדה.
אמה ציינה כי במשך תקופה ארוכה היא כעסה על כך שההתקדמות שלה היא לא כפי שהייתה רוצה, אבל כעת היא מבינה שייקח זמן עד שתחזור לעצמה במלואה, וסבלנות היא המפתח.
קרטישה קיבלה את החיים שלה בחזרה, ועכשיו יכולה לשוב למשפחתה וכל זאת בזכות האמונה והתקווה.
