כמעט כולם יגידו לכם שהדבר החשוב ביותר בעולמנו הוא המשפחה .
שלי פוסטר ידעה מגיל צעיר שהיא מאומצת, אבל לא ידעה מי המשפחה הביולוגית שלה והיכן הם נמצאת.
כשסיימה את התיכון, היא הייתה אבודה ולא ידעה כלל איך להתקדם הלאה בחייה ולכן באותה תקופה הדבר שהיה לה הנכון לעשות הוא להתגייס לחייל האוויר האמריקאי.
ואז, בזמן הגיוס לחיל היא נחשפה בפעם הראשונה לתעודת הלידה שלה, היא גילתה ששמה המקורי היה בכלל "רות מרי אנת'ס" מה שגרם למוחה להשתולל ממחשבות ותהיות על משפחתה הביולוגית.
בשלב זה, היא קיבלה החלטה לנסות ולעשות הכול כדי לאתר את משפחתה המקורית, אך מדובר היה במשימה ארוכה וקשה של חיפושים.
בכל פעם שהייתה הולכת למקום חדש היא הייתה פונה ישר לספר הטלפונים כדי לחפש מישהו עם משפחה העונה לשם "אנת'ס"- אך ללא הצלחה.
במשך שנים רבות היא ניסתה והיו פעמים שכמעט ויתרה והרימה ידיים, ואז- האינטרנט הגיע!
האינטרנט הביא איתו התקדמות טכנולוגית משמעותית שסייעה לפוסטר למצוא התאמה אך זה כבר היה מאוחר מדי.
התברר שאמה הביולוגית של שלי כבר אינה בין החיים והיא פספסה את ההזדמנות היחידה לחבק את האישה שהביאה אותה לאוויר העולם ואולי גם לקבל תשובות לשאלות שליוו אותה כל חייה הבוגרים.
אך לא הכל היה רע עבור שלי, שכן, היא גילתה שהיה לה אח למחצה העונה לשם פרדריק ונדרווד.
שלי, שכמובן הספיקה להתחתן ולהביא ילדים לעולם נעזרה בהם והם סייעו לה למצוא את אחיה פרדריק המתגורר בברקנריג' שבטקסס.
ללא היסוס הוא הסכים לערוך בדיקת DNA שהעניקה התאמה ביולוגית של 100% ואישרה ללא צל של ספק שהם חולקים את אותו אבא ואמא.
לאחר 60 שנים מייגעות של חיפושים, היא סוף סוף מצאה את קשר-הדם הכי קרוב ואמיתי שהיה לה והם כמובן נפגשו על-מנת להתאחד ולהתקרב.
הרגע בו הם נפגשו היה עוצר-נשימה לחלוטין, שלי מספרת "הסתכלתי בעיניו של פרדריק וראיתי את עצמי, לשנינו היו עיניים בגוון לוז, הוא חיבק אותי ואמר איפה היית כל חיי?"
אין ספק שלסיפור הזה היה סוף טוב ומרגש. צפו בסירטון המרגש והכינו את הטישו
